המחסום השלישי והחשוב ביותר: המילה שאינה מובנת כהלכה

המחסום השלישי והחשוב ביותר ללמידה הוא המילה שאינה מובנת כהלכה. מילה שאינה מובנת כהלכה היא מילה שאינה מובנת או שהיא מובנת בצורה לא נכונה.

קבוצה שונה לגמרי של תופעות פיסיולוגיות יכולה להתרחש כאשר אדם חולף בקריאה על פני מילים שהוא אינו מבין. המשכת הקריאה מעבר למילה שלא הובנה כהלכה גורמת לאדם תחושה ברורה של שהכול מחוק מהזיכרון או להרגשת תשישות.  הרגשה של "לא-שם" ומעין היסטריה עצבנית (מתח מופרז) יכולה לבוא בעקבות זאת.

הבלבול או חוסר היכולת לתפוס או ללמוד מופיעים אחרי מילה שלא היתה מוגדרת ומובנת לאדם.

המילה שאינה מובנת כהלכה חשובה הרבה יותר משני המחסומים האחרים. המילה שאינה מובנת כהלכה קובעת כישרון וחוסר כישרון. זה הדבר שפסיכולוגים ניסו לבחון במשך שנים מבלי לזהות מהו.

היא המקור היחידי לקשיי למידה רבים. למידה מעבר למילים שאינן מובנות כהלכה מפיקה מגוון כה רחב של השפעות מנטליות, עד כי היא עצמה מהווה את הגורם העיקרי הקשור בטפשות ובמצבים בלתי רצויים רבים אחרים.

אם לאדם לא היו מילים שאינן מובנות כהלכה, אז כישרונו עשוי היה להיות או לא להיות קיים, אך העשייה שלו באותו נושא תהיה קיימת.

קיימות שתי תופעות ספציפיות אשר נובעות ממילים שאינן מובנות כהלכה.

תופעה ראשונה

כאשר תלמיד אינו מבין מילה, הקטע שבא מיד אחרי אותה מילה יהיה מחוק מזכרונו.

תוכל תמיד לאתר את המילה ממש לפני המקום המחוק, לדאוג שהיא תובן ולגלות באורח פלא שהאיזור בחומר הלימוד שאתה לומד שלפני כן היה מחוק כעת אינו מחוק. זהו מעשה קסמים אמיתי.

האם התנסית אי פעם במצב שבו הגעת לסופו של עמוד והבנת לפתע שאינך יודע מה קראת? במקום כלשהו מוקדם יותר באותו עמוד חלפת על פני מילה שלא היתה לך עבורה כל הגדרה, או שהיתה לך הגדרה לא נכונה עבורה.

הנה דוגמה: "התברר שעם רדת נשף הילדים היו שקטים יותר, ובהיעדרו הם היו מלאי חיים הרבה יותר". מה שקורה הוא שאתה חושב שאינך מבין את הרעיון כולו, אך אי-היכולת נובעת כולה מהמילה האחת שלא יכולת להגדיר, נשף, שמשמעותה דמדומים או חשכה.

תופעה שנייה

הגדרה שאינה מובנת כהלכה או הגדרה שהאדם לא תפס או מילה לא מוגדרת יכולות אפילו לגרום לאדם לוותר על למידת נושא כלשהו ולעזוב קורס או שיעור. עזיבה באופן זה נקראת נטישה.

כולנו הכרנו אנשים שהתחילו בהתלהבות מסלול לימודים מסוים רק כדי לגלות מאוחר יותר שהאדם נשר מהלימודים משום שזה היה "משעמם" או "זה לא מה שהם חשבו שזה יהיה". הם רצו ללמוד מיומנות או ללכת ללימודי ערב ולקבל את התעודה שלהם אך מעולם לא התמידו. לא משנה עד כמה התירוצים שלהם סבירים, העובדה היא שהם עזבו את הנושא או עזבו את הקורס. זוהי נטישה. אדם נוטש רק בשל סיבה עיקרית אחת – המילה שאינה מובנת כהלכה.

אדם אינו נוטש בהכרח בגלל המחסומים האחרים ללמידה - חוסר מאסה או מדרג תלול מדי. מחסומים אלה פשוט גורמים לתופעות פיזיולוגיות. אך המילה שאינה מובנת גורמת לתלמיד לנטוש.

קיים רצף פעולות מוגדר שמופיע בעקבות מילה שאינה מובנת כהלכה.

כאשר מילה אינה נתפסת, אז התלמיד נכנס לחוסר הבנה (ריקנות) לגבי דברים מיד בהמשך. כהמשך לזה, הפתרון של התלמיד למצב הריקנות הוא להתבדלמזה - משמע להפריד את עצמו מזה ולסגת ממעורבות עם זה.

כעת כשהתלמיד נפרד מאזור הלימודים שלו, לא ממש אכפת לו מה הוא עושה בקשר לנושא או בקשר לדברים או פעילויות שקשורים אליו. זאת היא הגישה - להיות מנותק או שונה מ - שבאה לפני שעושים משהו מזיק למשהו או למישהו.

לדוגמה, לתלמיד בבית הספר שחלף על פני מילים שאינן מובנות כהלכה בקורס, לא יהיה אכפת מה קורה בכיתה, הוא קרוב לוודאי ישמיץ את הנושא באוזני חבריו ואולי אפילו יזיק לציוד של הכיתה או יאבד את ספר הלימוד שלו.

עם זאת, בני אדם הם טובים ביסודם . כשאדם מבצע פעולה מזיקה, הוא משתדל אז לרסן את עצמו מביצוע מעשים מזיקים נוספים. בעקבות זאת, כדי להצדיק את הפעולות שלו, הוא מוצא דרכים בהן אחרים "עשו לו עוול", ואז יש לו תלונות, חיפוש פגמים וגישה של "תראה מה עשית לי". בעיני התלמיד הגורמים האלה מצדיקים עזיבה או נטישה.

אך רוב מערכות החינוך, בכך שהן מזעיפות פנים כלפי נטישות, גורמות לתלמיד באמת להרחיק את עצמו מנושא הלימוד (מה שזה לא יהיה שהוא למד) ולהציב במקומו 'מכונה מנטלית' שיכולה לקבל ולתת משפטים וצירופי מילים. אדם יכול לבנות מכונה מנטלית כשהוא נעשה חסר עניין במה שהוא עושה אך מרגיש שהוא חייב להמשיך לעשות את זה.

עכשיו יש לנו את "התלמיד המהיר שאיכשהו אף פעם לא מיישם את מה שהוא לומד", שקוראים לו גם תלמיד glib.

התופעה הספציפית, אם כן, היא שתלמיד יכול ללמוד כמה מילים ולומר אותן בחזרה, ועם זאת לא להיות שותף בפעילות. התלמיד מקבל 'מעולה' בבחינות, אבל לא יכול ליישם את הנתונים.

התלמיד שהוא לגמרי קשה תפיסה (טיפש) פשוט תקוע בריקנות של חוסר ההבנה, בעקבות מילה כלשהי שלא הובנה כהלכה. הוא לא יהיה מסוגל להדגים את חומרי הלימוד שלו בעזרת ערכת הדגמה או להדגימם בפלסטלינה, וקשיים כאלה הם סימן מובהק לכך שקיימת מילה שאינה מובנת כהלכה.

התלמיד ה"מבריק מאוד", שעם זאת לא יכול להשתמש בנתונים, הוא לא שםבכלל. הוא כבר מזמן הפסיק לעמת (להתמודד מבלי להירתע או להתחמק) את החומר או את הנושא.

התרופה לכל אחד משני המצבים האלה של "חוסר הבנה מבריק" או "קשה תפיסה", הוא למצוא את המילה החסרה.

תגלית זאת, באשר לחשיבות המילה שאינה מובנת כהלכה, הופכת למעשה את ההשכלה לאפשרית. ולמרות שמחסום זה ללמידה ניתן אחרון, הוא החשוב ביותר.