בטכנולוגיה של יחסי ציבור היה מרכיב חסר מאז ראשית קיומו של הנושא. השמטה זאת היתה אחד הפקטורים העיקריים לכך שיחסי הציבור הפכו לנושא לא שלם, וכתוצאה מכך, לחיסרון פוטנציאלי למשתמש בהם.

המרכיב הוא ממשות.

הדברים שאנחנו קולטים בחושים הם ממשיים. ממשות היא ביסודו של דבר הסכמה על קליטות חושיות ועל נתונים בעולם הפיזיקלי. זוהי מידת ההסכמה שמושגת בין אנשים. אתה נמצא בהסכמה עם זולתך או שאתה בחוסר הסכמה עם זולתך, ובהתאם להסכמתך או לאי-הסכמתך, כך תהיה הממשות שלך.

אותם דברים שעליהם אתה וזולתך מסכימים הם ממשיים. אותם דברים שעליהם אתם לא מסכימים הם לא ממשיים.

התגלה בסיינטולוגיה שהממשות קשורה בקשרי גומלין עם שני מרכיבים נוספים: אהדה ותקשורת.

המונח אהדה קרוב למדי במשמעותו למילה לחבב. אבל אהדה היא עסק דו-כיווני. אתה לא רק מחבב משהו אלא אתה מרגיש שהוא מחבב אותך. אהדה גם דומה מאוד למילה אהבה כשמשתמשים באהבה במובן האוניברסלי. היא כוללת גם את לאהוב וגם את לחבב והיא רחבה יותר משתיהן.

תקשורת היא חילופי רעיונות על פני מרחב. השפעתו של האדם על העולם עמדה ביחס ישר להתפתחות אמצעי התקשורת. תקשורת במובן הרחב ביותר שלה כוללת, כמובן, את כל הדרכים שבהן אדם או דבר נעשים מודעים לאדם או לדבר אחר או מכירים בקיומו.

שלושה מרכיבים אלה – אהדה, ממשות ותקשורת – יוצרים את משולש ה-ARC של סיינטולוגיה, וביחד הם יוצרים את החלקים המרכיבים את ההבנה.

אם מעלים פינה אחת (נאמר A), שתי הפינות האחרות יעלו. אם מורידים פינה אחת, שתי האחרות ירדו גם הן.

לפיכך, כאשר ישנה אהדה גבוהה, מתקבלת גם ממשות גבוהה ותקשורת גבוהה. כאשר האהדה נמוכה, מתקבלת גם ממשות נמוכה ותקשורת נמוכה.

כשה-R גבוהה או נמוכה, כך גם ה-A וה-C יהיו גבוהות או נמוכות.

וכך זה ממשיך. המשולש כולו עולה ויורד כחטיבה אחת. אי אפשר שתהיה R נמוכה עם A ו-C גבוהות.

יחסי ציבור אמורים להיות טכניקה של תקשורת. הם מתַקשרים רעיונות. נניח שאדם היה מנסה לתקשר R שנמצאת הרחק בתחתית. במקרה כזה התקשורת תגיע אולי בהתחלה, אבל אז היא תחזור כבומרנג עקב ה-R שלה.

קשרי הגומלין האלה בין אהדה, ממשות ותקשורת הם כמובן התקדמות בטכנולוגיה של סיינטולוגיה. היא לא היתה זמינה לחלוצים הראשונים ביח"צ. לכן הם סיפרו (ועדיין מספרים) בעיקר שקרים.

אנשים ותיקים בתחום היח"צ העדיפו שקרים. הם השתמשו בהגזמות מפוצצות או בהתקפות סמויות תוך שימוש בהכפשות ובכזבים על המוניטין של אנשים. הם ביקשו להדהים או לסקרן, והדרך הקלה ביותר לעשות זאת היתה באמצעות "עובדות" בסימן קריאה, שהיו למעשה שקרים.

יחצ"נים של "בריאות הנפש" המציאו באופן חסר שחר את "הסטטיסטיקות" של הבלתי שפויים. "תשעה מתוך כל חמישה-עשר אנגלים יאבדו את שפיות דעתם בשלב מסוים בחייהם" הוא שקר גמור. שטף של סטטיסטיקות כוזבות כאלה זורם משדולות של יח"צ כדי להשיג כסף קל מהפרלמנט.

כליהם של יחצ"נים, בין אם הם נשכרו על-ידי סטאלין, היטלר, נשיא ארה"ב או הבנק הבינלאומי, היו שקרים שחורים במצח נחושה.

אחד מנשיאי ארה"ב נתן פעם בתוך חודשיים שני מספרים שונים של אחוז העלות הגוברת של הממשלה לשנה. היחצ"ן שלו ניסה להשפיע על הקונגרס.

"טורבו-צב" בתור "מכונית המאה" ותערוכת המצנחים של "שיא הפתיחה המעוכבת" ומסיבת העיתונאים שערך השגריר על "יעדי המזרח התיכון" הן כולן פונקציות של יח"צ – ומתובלות לאורך כל הדרך בשקרים.

אתה לוקח עיתון או מקשיב ברחוב ואתה רואה יח"צ-יח"צ-יח"צ – הכול שקרים.

משחתת עורכת "ביקור של רצון טוב" לעיר כשהיא מצוידת רק להשמדתה, ואתה מקבל שקרים נוספים.

הכוח העצום של עיתונים, מגזינים, רדיו, טלוויזיה ו-"תקשורת ההמונים" המודרנית מכוּוָן על-ידי היחצ"נים של גורמים אינטרסנטיים ספציפיים, והם מכַוונים באמצעות שקרים.

לפיכך יחסי ציבור נעשים מושחתים והופכים ל-"טכניקה של שימוש בשקרים באופן משכנע".

זה יוצר עולם ציני. זה ניפץ את האידיאליזם, את הפטריוטיזם ואת המוסריות.

מדוע?

כאשר ערוץ של תקשורת כפויה מעביר רק שקרים, האהדה מתמוטטת ואתה מקבל שנאה. כי ה-R מושחתת.

יחסי ציבור, שמוקדשים לממשות כוזבת של שקרים, הופכים לאחר מכן ל-A נמוכה, C נמוכה וחוזרים כבומרנג אל המשתמש.

לכן הלקח הראשון שאנו יכולים ללמוד אשר מאפשר לנו להשתמש ביח"צ בבטחה הוא לשמור על R גבוהה.

ככל שאתה משתמש בשקרים רבים יותר ביחסי ציבור, כך סביר יותר שהיח"צ יחזור אליך כבומרנג.

מכאן החוק:

לעולם אל תשתמש בשקרים ביח"צ.

אם כן, הצרה עם יחסי ציבור היתה חוסר ממשות בהם. שקר הוא כמובן ממשות כוזבת.

הצרה עם יח"צ היתה R!

בעת שחרור הודעה לעיתונות על פותחן קופסאות חדש שפותח קופסאות בקלות, אם אתה רוצה לומר ש-"אפילו ילד היה יכול להשתמש בו", גלה אם זאת עובדה. תן פותחן לילד ובקש ממנו לפתוח קופסת שימורים. אם כן, זוהי אמת. לכן, השתמש במשפט, ואמור איזה ילד. אל תקרא לכך "פותחן הקופסאות של המאה". זה לא יתַקשר.

רק משום שהרדיו, הטלוויזיה והעיתונות מזרימים החוצה, זה לא אומר שהם מתַקשרים. מתקשורת משתמע שקיים מישהו שמגיעים אליו.

כל שקר יקהה את ה-C (תקשורת) או יחסל את ה-C יום אחד מתוך תיעוב.

אם כן, ישנה טכניקה שידועה כיחסי ציבור. ויש לה את הנטייה הבולטת להיות מנוצלת לרעה באמצעות שקרים ולבזות את העוסק בה.

אבל אם אדם עוסק אך ורק בערכים של אמת ואהדה, הוא יהיה מסוגל לתקשר ויוכל להתמודד עם הלחץ.

כאשר אתה יודע זאת, יחסי ציבור הופכים לנושא הרבה יותר מועיל ובשל.

הדבר הבא שיש לדעת על כך הוא עם "מי" או עם איזה "קהל" אתה מנסה לתקשר. היעדר הידע הזה יכול להוביל למאמצי סרק ביחסי ציבור.