בבדיקת האדם עצמו, נראה שבאדם מצוי דחף בכל אחת מהמחלקות האלה. במילים אחרות, אדם מעוניין בהישרדות של קבוצות באותה המידה שהוא מעוניין בהישרדות האישית שלו.
כאשר אתה מוציא מכלל פעולה אחת מהדינמיקות האלה אצל בן אדם, ואתה אומר "עבור אדם זה, לא ייתכן שדינמיקה זאת תתקיים", אתה מקבל צרות, משום שהן כולן יוצאות מכלל פעולה. במילים אחרות, הן מתדרדרות באותה מידה. אם אתם מנתקים חצי מדינמיקה אחת, אתם ניתקתם חצי משאר הדינמיקות. שילוב זה של דינמיקות חיוני מאוד להישרדותו של אדם.
ברגע זה יש לנו חברה שלמה שמחונכת בכיוון של "האדם חושב על עצמו בלבד". צריך לכפות על אנשים, להצליף בהם, להכות ולחנך אותם שתהיה להם דינמיקה שלישית. צריך לכלוא אותם. צריך לשלוח אותם לבית-ספר. צריך להעניש אותם, לקנוס אותם, להטיל עליהם מסים, להכריח אותם להשתתף בבחירות ולהצביע למפלגה הדמוקרטית. כל הדברים השונים האלה חייבים להיעשות כדי לגרום לאדם שתהיה לו דינמיקה שלישית.
במילים אחרות, בחברה זאת הם עובדים כמו מטורפים כדי לבנות דבר-מה שכבר מצוי שם. אולם, סלק את כל המבנים הגדולים האלה אשר מלמדים את האדם להתאים עצמו אל החברה, ותמצא שמאחורי מבנים אלה מונח מבנה יפה הרבה יותר ויציב הרבה יותר מכל מבנה מלאכותי שנבנה.
המצב דומה בדינמיקה הרביעית. האם הכרתם אי פעם מישהי שחשבה שרק חתולים ראויים שיתרועעו איתם, ושהאדם היה חסר תועלת? קיימים אנשים כאלה. “בני האדם לא שווים כלום. בני האדם אכזריים, הם חיות, הם עושים דברים נוראיים. והמין האנושי לא שווה כלום והאדם לא שווה כלום. אבל חתולים וכלבים וחיות קטנות חמודות ואילמות, אלה הם הנחמדים". במילים אחרות, אישה זאת משליכה הכל לעבר הדינמיקה החמישית. היא תהיה בסדר והיא תוכל להמשיך לחיות רק עד שרעיון זה ייעשה בלתי מספק עבורה, משום שהוא רעיון מלאכותי.
אדם יכול לעשות כמעט כל שברצונו לדינמיקות אלה, בתנאי שהוא עקבי בכך. ברגע שהוא נעשה לא-עקבי לאורך קו כלשהו, הריהו במצב גרוע.
אין כאן כל מחשבה או הצהרה שדינמיקה אחת מתוך השמונה חשובה יותר מהאחרות. בעוד שהן מהוות קטגוריות במשחק הנרחב של החיים, הן אינן שוות בהכרח זו לזו. יתגלה בין אנשים שכל אדם שם דגש על אחת מהדינמיקות יותר מאשר על האחרות, או עשוי לשים דגש על צירוף מסוים של דינמיקות כחשוב יותר מאשר צירופים אחרים שלהן.
מטרת התיאור בחלוקה הזו היא להגביר הבנה על החיים על-ידי חלוקתם למדורים. לאחר שחילקנו את הקיום בצורה הזאת, ניתן לבחון כל מדור (כעצמו ובפני עצמו) לגבי הקשר שלו אל מדורי החיים האחרים.
כאשר מרכיבים פאזל, נחוץ תחילה לקחת חלקים בעלי צבע או צביון דומים ולסדר אותם בקבוצות. כאשר לומדים נושא, הכרחי להתקדם בצורה שיטתית.
כדי לסייע ביצירת השיטתיות הזאת, הכרחי להניח (למטרותינו) שקיימים שמונת המדורים השרירותיים האלה של החיים.
צורת ביטוי נוספת של הדינמיקות האלה היא שניתן להציג אותן באופן הטוב ביותר כסדרת מעגלים מרכזיים, שבהם הדינמיקה הראשונה תהיה המרכז, וכל דינמיקה חדשה תיצור מעגל חיצוני סביבה בזו אחר זו. הרעיון של מרחב שמתפשט נכנס לתחום הדינמיקות האלה.
המאפיין הבסיסי של האדם כולל את יכולתו להתרחב באופן זה אל הדינמיקות האחרות. אבל לאחר שהדינמיקה השביעית תושג במלואה, רק אז האדם יגלה את הדינמיקה השמינית האמיתית.
כדוגמה לשימוש בדינמיקות האלה, ניתן לגלות שלתינוק בעת היוולדו אין יכולת קליטה חושית מעבר לדינמיקה הראשונה. אבל ככל שהילד גדל ותחומי ההתעניינות מתרחבים, ניתן לראות שהוא מאמץ לעצמו דינמיקות נוספות.
כדוגמה נוספת לשימוש, אדם שלא מסוגל לפעול בדינמיקה השלישית לא מסוגל באותו הזמן להיות חלק מצוות, ולכן ניתן לומר שלא יכול להיות לו קיום חברתי.
כיצד האדם מתנהג בכדי לפעול בהצלחה לאורך הדינמיקות? עם מצבו של העולם סביבנו, אין ראייה לכך שהתשובה אמורה להגיע. זה נראה כמו כישרון או חוש טבעי שיש לכמה אינדיבידואלים, אולם זה רחוק מן האמת. כל אדם יכול להשיג את הידע שהוא צריך כדי לקבוע את הנתיב המתאים ביותר לפעולה עבור הישרדותו.
