קרוב לוודאי המדד המדויק ביותר למיקום של אדם בסולם הטונים הוא דיבור.
כל עוד האדם אינו מדבר בצורה פתוחה ומקשיב תוך נכונות לקבל הוא לא יוכל להיחשב למי שנמצא גבוה מאוד בסולם הטונים.
בעמודה 10 של 'הטבלה להערכה אנושית של האברד', "דיבור: מדבר/דיבור: מקשיב", יש משבצות כפולות: סדרה אחת מתייחסת לדיבור, והשנייה – להקשבה. ייתכן שזה לא עלה בדעתם של כמה אנשים שתקשורת היא גם זרימה החוצה וגם זרימה פנימה. התבוננות בדרך שבה אדם גם מקשיב וגם מדבר תיתן אינדיקציה מדויקת באשר למיקומו בסולם הטונים.
מעניין לראות שעם עמודה זאת ניתן לעשות מה שנקרא "פסיכומטרי של שתי דקות" למישהו. פסיכומטרי הוא המדידה של כישורים, יכולות ותהליכים מנטליים.
פסיכומטרי של שתי דקות נעשה קודם כול על-ידי כך שמכריזים על משהו יצירתי ובונה ומסתכלים אם הפרקליר מגיב באותה צורה, ואז יוזמים שיחה סתמית כלשהי, אולי על ספורט, ומסתכלים אם הפרקליר מגיב לכך. כאשר אינך מקבל כל תגובה, התחל לדבר באנטגוניזם על דברים שהאדם מכיר – אך לא על האדם, כמובן – כדי לראות אם הוא משיג תגובה בנקודה זאת. לאחר מכן אמור משפט אחד או שניים של כעס נגד איזשהו מצב. לאחר מכן התעסק בכמות קטנה של רכילות מכפישה וראה אם יש איזושהי תגובה לכך. אם דבר זה אינו עובד, אז זרוק כמה אמירות של חוסר תקווה ואומללות. במקום כלשהו בטווח הזה האדם יסכים עם סוג השיחה המוצע – כלומר, הוא יגיב עליו באותה צורה. ניתן להמשיך בשיחה לאחר מכן לאורך הרצועה הזאת שבה האדם התגלה, ותוכל להשיג במהירות מידע מספיק כדי לבצע הערכה ראשונה טובה של מיקום האדם בטבלה.
ניתן ליישם גם על קבוצות את הפסיכומטרי של שתי דקות באמצעות שיחה. לדובר המעוניין לשלוט בקהל שלו אסור לדבר מעל או מתחת לטון של הקהל שלו בשיעור של יותר מחצי נקודה. אם הוא חפץ להעלות את טון הקהל, עליו לדבר כחצי נקודה מעל לרמת הטון הכללית שלהם. דובר מומחה, אשר משתמש בפסיכומטרי של שתי דקות ושם לב היטב לתגובות הקהל שלו, יכול, בשתי דקות, לגלות את הטון של הקהל – כשאז, כל שעליו לעשות הוא לאמץ טון גבוה במקצת משלהם.
סולם הטונים וטבלת ההערכה האנושית הם הכלים החשובים ביותר שפותחו אי פעם לחיזוי התנהגות אנושית. השתמש בכלים אלה ותדע תמיד עם מי אתה מתעסק, עם מי להתרועע, במי לבטוח.