כדי שאדם, קבוצה או ארגון ישיגו שאיפה רצויה, יש צורך בידע בנוגע לעקרונות מסוימים בנושא של ארגון. 

כאשר אנו בוחנים ארגון בצורתו הפשוטה ביותר, כאשר אנו מחפשים פעולות או נסיבות מרכזיות מסוימות אשר גורמות לארגון לעבוד, כאשר אנו צריכים ללמד אנשים סדרת פעולות פשוטות מאוד וחיוניות מאוד אשר יפיקו תוצאות, אנו מוצאים נקודות ספורות בלבד שאנו צריכים להדגיש. 

המטרה של ארגון היא להפוך את התכנון למציאות. 

מציאות היא מצב או דבר שקיים באופן ממשי. 

ארגון אינו רק מערכת מסובכת ומורכבת הנעשית לשם עצמה. זוהי בירוקרטיה בצורתה הגרועה ביותר. גרפים לשם גרפים, כללים לשם כללים, אלה רק מובילים לכישלונות. 

המעלה היחידה (ולא תמיד גרועה) של מבנה בירוקרטי מורכב, מסורבל וחסר משמעות היא שהוא מספק מקומות עבודה לחבריהם של אלה שבשליטה. אם הוא לא מביא בנוסף מיסוי מכביד ואיומים בפשיטת רגל בשל ההוצאות הכרוכות בהחזקתו, ואם הוא לא מעמיס על העם או על פועלי הייצור בדיקות מיליטנטיות (תוקפניות) ושליטה מיותרת, אז ארגון לשם מתן תעסוקה אינו דבר רע, אבל מעבר למתן תעסוקה הוא חסר תועלת, ורק כאשר ניתנת לו יותר מדי סמכות הוא הרסני. 

המלכים של צרפת וארצות אחרות נהגו להמציא תארים וחובות כדי לספק פעילויות להמוני אוכלי חינם אצילים כדי לשמור אותם בחצר המלך, תחת מעקב, ולמנוע מהם לגרום נזק בפרובינציות, שם הם עלולים להתסיס את אנשיהם. אנשים היו נלחמים על תארים כמו "שומר ההֲדוֹמים", "מחזיק כתונת-הלילה המלכותית", קונים אותם, מוכרים אותם ומחזיקים בהם בלהט. 

החיפוש אחר מעמד, המאמץ של אדם להיעשות חשוב יותר ושתהיה לו סיבה אישית לקיומו וסיבה לזכוֹת לכָבוד, נכנס בדרכם של מאמצים כנים לארגן באופן אפקטיבי על מנת להביא לכך שמשהו יתבצע, על מנת להפוך משהו ליציב מבחינה כלכלית. 

ארגון שקיים לשם עצמו, מקים בדרך כלל באופן מעשי מפלצת שכל-כך קשה לחיות איתה עד כי שמים לה קץ. הפסדי ייצור, מסים גבוהים, התערבות מרגיזה או מפחידה בחיי העם או המייצרים בפועל והפרעה להם מזמינות פשיטת רגל או התקוממות ומשיגות אותן, בדרך כלל את שתיהן, אפילו בחברות מסחריות. 

לפיכך, כדי שארגון (תאגיד, חברה, עסק, קבוצה וכו') יהיה בעל משמעות, מועיל ומתקיים לאורך זמן, הוא חייב להתאים להגדרה לעיל: 

להפוך את התכנון למציאות. 

בחברות עסקיות ובארצות לא קיים חוסר אמיתי בחלומות. כולם, למעט ראשי החברות או המדינות המושחתים ביותר, רוצים לראות שיפור ספציפי או כללי. זה נכון גם לגבי המנהלים שלהם, ומאחר שזה יוצר את הבסיס כמעט לכל ההתקוממויות, זה בוודאי נכון גם לגבי פועלים. מהצמרת ועד לתחתית קיימת, אם כן, אצל הרוב הגדול, שאיפה לשיפור.  

יותר אוכל, יותר רווח, יותר שכר, יותר מתקני שירות, ובאופן כללי, כמות רבה יותר ואיכות טובה יותר של כל מה שהם מאמינים שהוא טוב או מועיל. זה כולל גם כמות מעטה יותר ממה שהם בדרך כלל מחשיבים לרע. 

מערכות צעדים אשר משיגות תמיכה כללית מורכבות מכמות רבה יותר של מה שמועיל ומעטה יותר של מה שמזיק. דברים אופייניים למערכות צעדים בעלות ערך ומקובלות הם "יותר אוכל, פחות מחלות", "יותר בניינים יפים, פחות צריפונים","יותר זמן פנוי, פחות עבודה", "יותר פעילות, פחות אבטלה". 

אבל הסתפקות רק בקיומה של מערכת צעדים, משמע להסתפק בחלום בלבד. בחברות עסקיות, במפלגות פוליטיות, מערכות צעדים שימושיות הן רבות מספור. הן סובלות רק מחוסר ביצוע. 

מתרחשות כל מיני וריאציות של כישלונות של מערכת צעדים. מערכת הצעדים גדולה מדי. היא לא נחשבת לרצויה על דעת הרוב. היא כלל לא נחוצה. היא תביא תועלת למעטים בלבד. אלה הן סיבות על פני השטח. הסיבה הבסיסית היא חוסר בידע מעשי בנושא ארגון. 

כל מערכת צעדים, שאפתנית מדי, מקובלת באופן חלקי, נחוצה או לא נחוצה, ניתנת לביצוע אם מארגנים אותה כיאות. 

תוכניות החומש של כמה אומות שהיו אופנתיות היו כמעט כולן מאוד בעלות ערך, וכמעט כולן לא השיגו את יעדיהן. הסיבה לא היתה שהן לא היו ממשיות, שאפתניות מדי או לא מקובלות על דעת הרוב. הסיבה לכל כישלון כזה היתה ועדיין חוסר ארגון. 

לא חלומותיו של האדם הם אלה שמכשילים אותו. זהו חוסר הידע המעשי הנדרש כדי להפוך את החלומות הללו למציאות. 

למינהל טוב יש שני יעדים נפרדים:  

1. להנציח (להאריך את הקיום של) עסק, תרבות או חברה שקיימות.

2. להפוך את התכנון למציאות.  

בהנחה שישנו בסיס שעליו ניתן לפעול – כלומר אדמה, אנשים, ציוד ותרבות – נדרש דפוס מנהלי טוב מסוג כלשהו רק כדי לתחזק אותו. 

לכן (1) ו-(2) לעיל הופכים להיות (2) בלבד. התוכנית היא "להמשיך את הישות הקיימת". שום חברה עסקית או ארץ לא ממשיכות להתקיים, אלא אם כן ממשיכים לשים אותן שם. לכן מערכת מנהלית מסוג כלשהו, לא משנה עד כמה היא לא מעובדת, היא הכרחית כדי להנציח כל קבוצה או כל חלוקת משנה של קבוצה. אפילו מלך או מנהיג או מנהל, שאין לו שום מערכת תומכת אחרת שאליה ניתן להפנות מחלוקות בנוגע לאדמה או למים או לשכר, מהווה מערכת מנהלית. למנהל העבודה של קבוצת פועלים אשר רק מטעינה משאיות יש מערכת מנהלית מורכבת להדהים שנמצאת בפעולה. 

חברות עסקיות וארצות אינן פועלות רק משום שהן שם או משום שהן מסורתיות. הן מושמות שם באופן מתמשך על-ידי צורת מינהל זאת או אחרת. 

כאשר מערכת שלמה של מינהל מפסיקה להיות בשימוש או אובדת או נשכחת, מתרחשת התמוטטות, אלא אם כן מערכת חדשה או חליפית תופסת מיד את מקומה. 

החלפת ראש המחלקה, לא כל שכן מנכ"ל, ועוד יותר מכך שליט, יכולה להרוס חלק או את השלם מאחר שהמערכת הישנה עלולה לחדול מלהתקיים, היות שלא יודעים אותה, מתעלמים ממנה או שוכחים אותה, ושום מערכת חדשה שהיא מובנת אינה מוכנסת לשימוש. העברות תכופות מתפקיד לתפקיד בתוך חברה או ארץ יכולות להשאיר את הקבוצה כולה קטנה, חסרת סדר ומבולבלת, מאחר שהעברות כאלה הורסות את מעט המינהל שעשוי היה להיות שם. 

לכן, אם שינויים מנהליים, שגיאות מנהליות או היעדר מינהל יכולים למוטט קבוצה מכל סוג, חיוני לדעת את הנושא הבסיסי של ארגון.  

אפילו אם הקבוצה היא בעמדת תוצאה – כלומר, אינה יוזמת דבר אלא רק מגִנה לנוכח אסון מאיים – היא עדיין חייבת לתכנן. ואם היא מתכננת, היא צריכה איכשהו לדאוג שהתוכנית תבוצע או תוצא לפועל. אפילו סיטואציה פשוטה של מצודה מותקפת חייבת להיות מוגנת על-ידי תכנון וביצוע התוכנית, ולא משנה עד כמה היא איננה מעובדת. ההוראה "הדוף את הפולש שמסתער על החומה הדרומית" היא התוצאה של התבוננות ותכנון, ולא משנה עד כמה הם קצרים או לא יסודיים. ההגנה על החומה הדרומית מתרחשת באמצעות מערכת מינהל כלשהי, אפילו אם היא מורכבת רק מסַמָלים אשר שומעים את ההוראה ודוחפים את אנשיהם אל החומה הדרומית. 

חברה עסקית עם חובות כבדים חייבת לתכנן אפילו אם התכנון הוא רק לצורך עיכוב הנושים. ואיזושהי מערכת מנהלית צריכה להתקיים אפילו כדי לעשות רק את זה.  

הייאוש הנורא של מנהיג צעיר שמתכנן עידן חדש אדיר ורב-עוצמה, ולאכזבתו מוצא את עצמו מתעסק עם ליקויים ישנים של חולשות, אינו מיוחס ל-"שאיפה הטיפשית" שלו או ל-"חוסר הממשות" שלו, אלא להיעדר ידע מעשי בנושא הארגון. 

אפילו נשיאים או ראשי ממשלות שנבחרים בדמוקרטיות הם קורבנות של התפכחות נוראה כזאת. הם לא, כפי שטוענים באופן שגרתי,"חוזרים בהם מהבטחותיהם מתקופת הבחירות" או "בוגדים בעם". לחברי הפרלמנטשלהם, בעצמו, פשוט חסרים היסודות של ידע מעשי בנושא הארגון. הם אינם יכולים להוציא לפועל את הבטחותיהם מתקופת הבחירות, לא משום שהן מפוצצות (נשמעות אדירות או חשובות) מדי אלא משום שהם פוליטיקאים ולא אדמיניסטרטורים.  

יש אנשים שזה נראה להם מספיק לחלום חלום נפלא. רק משום שהם חלמו אותו הם חושבים שכעת הוא צריך להתרחש. הם מתרגזים מאוד כאשר הוא לא מתרחש. 

אומות שלמות, שלא לדבר על פירמות מסחריות או חברות או קבוצות, העבירו עשרות שנים כשהן מתקדמות בשלומיאליות בתוך סערת מהומות משום שהתוכניות והחלומות הבסיסיים מעולם לא התגשמו.  

לא חשוב אם אדם מתכנן להביא לשפע ועושר בהרי האפלצ'ים או מחסן טעינה חדש קרוב יותר לכביש המהיר, יתברר שהפער בין התוכנית למציאות הוא היעדר ידע מעשי בנושא האדמיניסטרטיבי. 

בוּרוּת טכנית, כספים, אפילו היעדר סמכות ותכנון לא ממשי – אף לא אחד מביניהם מהווה מחסום אמיתי בין תכנון למציאות.